המגילה שאנו קוראים בימי הפורים נקראת “מגילת אסתר”, על שם אסתר המלכה. נשאלת השאלה, מדוע המגילה נקראת רק על שם אסתר ולא מגילת “מרדכי ואסתר”, הרי למרדכי היה חלק עיקרי בביטול הגזירה, ובפרט שכל הפעולות שעשתה אסתר להצלת העם היהודי היו על פי הוראותיו של מרדכי, כפי שנאמר במגילה (פרק ב’ פסוק כ’): “כאשר ציוה עליה מרדכי, ואת מאמר מרדכי אסתר עושה”?
הרבי מביא על שאלה זו מספר תשובות וביניהן:
- אמנם מרדכי הנהיג את העם בשעת הגזירה, אבל אסתר היא זו שבמעשה בפועל ניגשה אל המלך למרות שהיה אסור לה, כדי לבטל את הגזירה, ובכך סיכנה את נפשה.
- מרדכי היה מראשי הסנהדרין, ולכן לא היה שום חידוש בהתנהגותו בזמנים קשים, כיאה למנהיג הדור בעל שיעור קומה. לעומת זאת אסתר בפשטותה התעלתה לדרגות גבוהות.
* * *
גם בתקופתינו, אנו חסידי ותלמידי הרבי, מרדכי שבדורנו, הולכים בדרכיו ועפ”י הוראותיו, נמצאים בחוד בחנית של עם ישראל, כמו אסתר המלכה, אנשים פשוטים שעושים ככל יכולתינו להכריע את כל העולם כולו לכף זכות ולהביא לימות המשיח.
הקריאה של הרבי: “עשו כל אשר ביכולתכם” נותנת לנו את הכוחות יחד עם שפע ברכה והצלחה, כי אמנם את הטקטיקה של המלחמה קובעים הגנרלים הגדולים, אבל מי שמביא את הנצחון הם החיילים הפשוטים.
הרבי הקודם סיפר כי בשנת תרס”ד במלחמת רוסיה-יפן, עסק אביו הרבי הרש”ב במשלוח מצות לחיילים היהודים בחזית. בין היתר נפגש עם הברון גינזבורג, שהיה מקורב לחוגי הממשל, כדי לבקש ממנו עזרה בקבלת רשיון למשלוח המצות לחיילים. הברון ניסה להמעיט בדחיפות הענין ואמר: “הרי יהודים יש להם עצה, כי ישנו פסח שני”. על כך השיב לו הרבי הרש”ב: בחזית אין ברונים, החיילים הם יהודים פשוטים, אין הם יודעים חכמות, הם זקוקים למצות בפסח”.
* * *
בעומדינו לקראת ימי חג הפורים נצא בהחלטה נחושה, לדבוק בהוראות הרבי, בלימוד התורה: החת”ת והרמב”ם היומי, בנגלה- לימוד הלכות יומיות ומסכת שקיבלנו ע”ע בי”ט כסלו, ובחסידות – ה”פרשה החסידית” מתוך ספרי “תורה אור” ו”ליקוטי תורה” ומשיחות רבותינו נשאינו, נדאג לקיים מצוות בהידור, ולזכות את הרבים במבצעי הקודש, ובכך להכין את העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו.
