שאלה: האם בני בן ה-11 יכול לעזור לי בבניית הסוכה?
תשובה: לכתחילה לא נותנים לקטן שלא הגיע לגיל מצות להניח סכך על גבי הסוכה, כיוון שאינו חייב במצווה. מכל מקום ניתן לתת לו לעזור בבניית הדפנות, שאין הסוכה נעשית כשרה על ידם ללא הסכך.[1]
שאלה: יש לי מרפסת גדולה וברצוני לבנות סוכה באחת מפינות המרפסת. האם אני יכול להשתמש בקירות המרפסת כדפנות לסוכה?
תשובה: בכדי שקירות המרפסת יחשבו לדפנות הסוכה יש לשים לב:
א. שיש להם גובה 10 טפחים (80 ס”מ למנהגינו).
ב. שהקירות יהיו קרובים לסוכה. דהיינו, שאם יהיה חלל שפתוח לכיפת השמים יותר מג’ טפחם (24 ס”מ למנהגינו) בין הקיר לסכך, הקיר אינו נחשב כדופן לסוכה. לכן אם ישנם שני קירות במצב כזה – הסוכה פסולה.
שאלה: יש לי מרפסת סוכה שחלק ממנה מכוסה מקורה ע”י מרפסת השכנים שמעלי. כיצד אוכל לבנות את הסוכה?
תשובה: אם רוחב התקרה, בין הקיר לסכך, הוא פחות מארבע אמות (192 ס”מ למנהגינו) – הסוכה כשרה ועל הגברים לשבת רק מתחת לסכך ולא מתחת לתקרה. (מצב זה נקרא בהלכה “דופן עקומה”).
חשוב לציין כי סוכה כשרה צריכה להיות בעלת שלוש דפנות, שתיים מתוכן שלימות והשלישית תלוי במיקומה ביחס לשתיים האחרות. לכן יש להתייעץ עם רב בכל סוכה כיצד למקם את שלושת הדפנות.
אנו נוהגים להקפיד לבנות סוכה עם ארבע דפנות[2] ולא להסתפק בג’ דפנות. הדופן הרביעית יכולה להיות ברוחב טפח ובגובה עשרה טפחים.
שאלה: ברצוני לרכוש סוכה שדפנותיה מברזלים מחופים בבד. על מה עלי לשים לב בשעת הרכישה?
- סוכה כזו כשרה על ידי דין לבוד, היינו כאשר בין מוטות הברזל יש רווח קטן משלושה טפחים הם נחשבים על פי הלכה כמחוברים. יש חיוב להניח דופן רביעית ולא להסתפק בג’ דפנות.[3]
- המרחק בין ברזל לברזל צריך להיות לא יותר מג’ טפחים שלמנהגינו על פי דעת הגר”ח נאה ג’ טפחים הינם 24 ס”מ[4]
- אין לשים את הסכך על גבי דבר המקבל טומאה ולכן אסור להניח את הסכך על מוט הברזל של הסוכה אלא להניח קרשים מעץ ועליהם יונח הסכך[5],תשובה: סוכה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה כשרה אפי’ אם כרגע אין רוח[6], כמו כן ניתן לקשור את הסכך לסוכה אלא שיש להזהר לקשור או לחבר בדבר שאינו מקבל טומאה כמו חוטי פשתן או להניח חתיכת עץ כבדה קצת ולא חוטי ברזל מסמרים או פלסטיק ואזיקונים[7]
- שאלה: כשיש קצת רוחות הסכך שעל הסוכה שלנו עף ברוח האם זה בסדר והאם ניתן לקשור את הסכך לסוכה
[1] כך כתבו הפוסקים לחשוש לדעת ר”ת, שכל שאינו בר חיובא אין רשאי לתקן המצווה, הובא במג”א סימן תרמ”ט סעיף א’ בענין לאגוד הלולב הובא דבריו משנ”ב שם.
[2] עיין רמ”א סימן תר”ל סעיף ה’ ובדברי אדמה”ז סימן תרל”ט סעיף י’ וסימן תרל”ח סעיף ב’, שלשונו שם שדופן רביעית למצוה מן המובחר.
[3] על פי מגן אברהם סימן תר”ל סעיף א’ הובא דבריו במשנ”ב סק”ז (יש לציין שלעת עתה לא נמצא שו”ע אדמה”ז סימן תר”ל) אלא שבסוכת של ימינו שמלבד הברזל יש סדין וכיו”ב תלוי כמה מתוח הסדין והאם ניתן להחשיבו כדופן שלימה.
[4] סימן תר”ל סעיף א’ בדברי מג”א שם הובא במשנ”ב סק”ז.
[5] שולחן ערוך סימן תרכ”ט סעיף ז’ וברמ”א שם ובדברי אדמה”ז שם סעיפים י”א –י”ג.
[6] שולחן ערוך סימן תרכ”ח סעיף ב’ ובדברי אדמה”ז שם סעיף ד’ וסתימת הפוסקים לפסול בזה גם אם רק הסכך לא יכול לעמוד ברוח מצויה.
[7] שולחן ערוך סימן תרכ”ט סעיף ז’ וברמ”א שם ובדברי אדמה”ז שם סעיפים י”א –י”ג.
