חודש אלול הוא זמן מיוחד שבו מתגלות י”ג מידות הרחמים. האדמו”ר הזקן שואל במאמרו המפורסם “אני לדודי” בספר “ליקוטי תורה”: מדוע ימים זכאים אלו הם ימי חול ולא נקבעו לימים טובים כמו ראש השנה ויום הכיפורים?
האדה”ז עונה באמצעות משל למלך. לפני בואו לעיר, יוצאים אנשי העיר לקראת המלך ומקבלים את פניו בשדה. בשדה רשאי כל מי שרוצה לגשת אליו ולשוחח עמו, והמלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. אחר כך המלך פונה העירה וכולם מלווים אותו עד לארמון מלכותו. כשהמלך נמצא בהיכל מלכותו אין המוני העם יכולים להיכנס אליו ולדבר עמו, רק יחידי-סגולה זוכים להיכנס אל המלך. בחודש אלול הקב”ה הוא בבחינת “מלך בשדה” וכל מה שנדרש מאתנו הוא לצאת ולהקביל את פניו.
שואל הרבי, לכאורה כדי לענות על השאלה מדוע ימי חודש אלול הם ימי חול, מספיק לומר שהמלך נמצא בשדה וקרוב לכולם. מדוע יש צורך להוסיף שמקבל את כולם בסבר פנים יפות וגם בפנים שוחקות?
מסביר הרבי, שקבלת פני המלך בנמשל היא קבלת עול מלכות שמים, שהיא ההכנה לראש ויום הכיפורים. לפעמים אדם רוצה לקבל עול מלכות שמים, אבל זה נשאר רק בגדר רצון, מפני שהוא שבוי בידי היצר הרע ולא מגיע לידי מעשה בפועל. לכן המלך מקבל את כ-ו-ל-ם, גם את היהודי שיש לו רק רצון. סבר הפנים היפות והפנים השוחקות של המלך מחזק אצל האדם את הרצון, שיוכל להתגבר על כל המניעות והעיכובים, ולהביא אותו לידי מעשה בפועל.
***
כהורים גם אנחנו צריכים להתנהג כמו “מלך בשדה” כלפי ילדינו ותלמידנו. לרדת לדרגתם, לשוחח איתם ולהתעניין אפילו בדברים הקטנים המעסיקים אותם. כשאבי ע”ה הגיע לטורנטו בשנת תש”כ הוא ארגן “מסיבות שבת” בהשתתפות מספר שיא של כ-60 ילדים ודיווח על כך לרבי. אחרי מספר חודשים נכנס ליחידות אצל הרבי, והרבי שאל אותו מה קורה עם ה”מסיבות שבת”. אבי ע”ה ענה שממשיך, אבל מספר הילדים ירד ל-20. הרבי שאל אותו אם הוא מחלק לילדים פרסי עידוד שמעניינים אותם, למשל: מחקים, עפרונות או עטים. אבי ע”ה יצא מהיחידות בהתפעלות עצומה, איך שהרבי ירד עד לפרטי פרטים בעולמם של הילדים ולא נשאר ספון בבית המדרש. גם אנו כהורים צריכים להתעניין בעולמם של ילדינו, לא לשכוח לשאול כל פעם איך היה הטיול או המבחן, וגם לשחק איתם מידי פעם במשחקים שמעניינים אותם.
כמו כן לא למדוד את הילדים רק לפי התוצאה הסופית בפועל ממש, אלא לתת תשומת לב גם על הרצון והיגיעה וההשתדלות של הילדים, אפילו שכל אלו לא הביא אותם למעשה בפועל, ולהחמיא להם על כך, ולציין זאת לטובה, וזה עצמו יביא אותם להשתדל עוד יותר ולהתגבר על הקשיים ולהגיע לתוצאות יותר טובות מהמצופה.
הרבי מזכיר באחד ממכתביו מחודש אלול בענין שלום בית, כי כמו שהמלך בשדה מקבל את כולם בסבר פנים יפות, גם אנחנו צריכים להתנהג בהתאם, ולקבל את בני הבית בסבר פנים יפות, ואז גם המלך יקבל אותנו וימלא את כל בקשותינו החל מכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות ועד לבקשה העיקרית היא הגאולה האמיתית והשלימה ובקרוב ממש.
