במגילת אסתר (פרק ט’ פסוק כ”ח) נאמר: “והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר, וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם”. על המילים “משפחה ומשפחה” אומר רש”י: “מתאספין יחד, אוכלים ושותים יחד, וכך קבלו עליהם שימי הפורים לא יעברו”. בהתוועדות שושן פורים תשל”ד הסביר הרבי את דברי רש”י כי התאספו משפחות משפחות כדי “שזכרם לא יסוף”, כשיושבים יחד עם הילדים והם מקבלים על עצמם שגם הם ישבו בשמחת פורים עם ילדיהם, הרי שענין זה נעשה לדורות, ועל ידי הקישור וההמשך בין משפחה ומשפחה, ימי הפורים לא יעברו מתוך היהודים. כמו שבמתן תורה זכינו לקבלת התורה באופן נצחי בזכות ש”בנינו ערבים בעדנו”, כך ימי הפורים לא יעברו ע”י שמירתם מדור לדור ע”י הילדים.
לפני כניסתם לארץ ישראל ציוה הקב”ה לספור את בני ישראל. לכאורה, לשם מה היה צורך בספירה זו? מובא במפרשים שהספירה היתה כדי להודיע את חיבתן של בני ישראל בפני כל העולם. ומובא בשם השל”ה הקדוש כי מכיון שעם ישראל הוא “מעט מכל העמים”, ישנו חשש שיבטל ברוב, אולם הספירה נותנת חשיבות לעם ישראל, שהרי “דבר שבמנין לא בטל”. הרבי מוסיף שהמנין נעשה לא באופן של ספירת יחידים אלא “למשפחותם לבית אבותם” (במדבר א, ב), תחילה ספרו את מספר הנפשות שבכל משפחה ולאחר מכן חיברו את מספר המשפחות שבכל שבט. רואים מזה שעם ישראל בנוי ומבוסס על המשפחה. הקשר והשייכות ל”משפחה” היהודית נותן תוקף וזהות לאדם ובטחון עצמי, שלא יתבטל בפני ערכי העולם שמסביבו, אלא ישמור על הערכים הנצחיים של תורת ישראל. ביטוי לחשיבות התא המשפחתי אנו מוצאים גם בקרבן פסח בו נצטוו בני ישראל “…וקחו לכם צאן למשפחותיכם“(שמות יב,כא).
בהתוועדות יו”ד שבט תשל”ד ייחס הרבי חשיבות רבה להתכנסות המשפחה ביום השבת. בדרך כלל בימות השבוע כל אחד מבני המשפחה עוסק בדרך הטבע בענינים שונים, ולכן בשבת, ובפרט בסעודות השבת, יתאספו יחד כולם, האב והאם עם הבנים והבנות, באותו חדר ועל יד אותו שולחן, וידברו ביניהם באופן המתאים והשייך לענין השבת. הצירוף, החיבור והדביקות של כל בני המשפחה תיצור “משפחה בריאה” ביום, השבת ועל ידי זה תהיה “משפחה בריאה” גם במשך כל ימות השבוע שלאחרי זה, כי הענינים המצרפים ומחברים את כולם בשבת, יכריעו ויתגברו על ההבדלים והשוני הקיימים בהתעסקות הפרטית במשך ימי השבוע.
באופן מעשי, כמו שעקרת הבית מכינה את המאכלים בערב שבת לפי כמות וסגנון האורחים ובני המשפחה, כך אבי המשפחה מכין את דברי התורה, סיפורים חסידים וסיפורי צדיקים באופן שיתאימו לגיל וידע האורחים. כדאי לנצל את זמן הסעודה ולהקדיש תשומת לב מיוחדת לילדי המשפחה, לעבור יחד על “דפי הקשר” שקיבלו מהתלמוד תודה, בית הספר והגנים, ולהראות את החשיבות שאנו מייחסים לכך. אוירה משפחתית שכזו ליד שולחן שבת מותירה חותם נצחי על כל אחד מבני המשפחה, ועל ידי כך נזכה לגדל דור ישרים יבורך ההולך בדרך התורה והחסידות.
