קיצור דיני ארבעת המינים

           לולב

1. יש להקפיד שתמיד ישאר טפח מגולה משדרת הלולב מעל ראש ההדסים והערבות, סיבת הדבר היא כי מצינו שאורך שדרת הלולב צריך להיות לפחות ד’ טפחים (32 ס”מ למנהגינו), כדי שיהיה טפח משדרת הלולב מעל ראשי ההדסים והערבות כדי נענוע הלולב בעצמו[1]
2. כשמקצרים את ההדסים והערבות בשביל שישאר טפח מגולה מהלולב, יש לקצר מלמטה ולא מלמעלה, כדי שלא לפסול אותם.
3. שדרת הלולב צריכה להיות ישרה, שיעור הישרות לעיכובא חצי עיגול (מגל).[2] מצד זה א-לי ואנוהו, יש לקחת לולב ששדרתו ישרה כפי שנראה לעין רגילה ללא מדידות.
4. רבותינו נשיאנו לא לקחו לולב שהעלים שבו כפופים הנקרא קנאפ”ל (כפתור)[3].
5. מצוה מן המובחר לקחת לולב שעלה נאמצעי שלו לא נפרד כלל[4].
6. בדיעבד או שאין לולב אחר, אינו צריך לברך על לולב חבירו כל עוד רוב אורך העלה סגור ונפרד רק מקצתו[5].
7. יש להזהר מראש הלולב, שלא יקבל מכה מהתקרה, כיוון שאם נקטם ראש העלה העליון של הלולב, פסול אפי’ נקטם כל שהוא[6] .
8. למנהגנו לכתחילה אפשר לקחת לולב שסגור עם קארע (קרום חום) בראש הלולב ונחשב סגור ע”י הקארע.

          הדס

1. יש לקנות הדסים שהעלים מחפים על העץ והם מורכבין זה על זה כמו שלשלת. טעם הדבר כתוב בתורה “ענף עץ עבות”, דרשו חכמים ענף, דהיינו שענפיו מחפים על העץ^[7].
2. הדס שנשרו ממנו עלים כשר כל עוד שנשאר ברוב השיעור של שלשה טפחים[8] שתי עלים מתוך שלש.^[9]
3. רצוי להחמיר כשרוב עלי ההדס שנתקו ממקום חיבורן, אף על פי שלא נשרו, לפי שעדין מחוברים קצת לעץ[10]
4. צריך להזהר שלא יתיבשו עלי ההדס, לכן יש להניח את ארבעת המינים בניילון או מגבת^[11],
5. הדס שרוב עליו או הקן העליון נשתנה ממראה ירוק לחום או שחור לגמרי, יש להחליפו[12]
6. ענפים קטנים שיוצאים מאמצע ההדס לכתחילה יש לקוטפם[13].
   ערבה 

1. נקטם ראשו פסול[14].
2. כשרוב עלי הערבה נתקו ממקום חיבורן, אף על פי שלא נשרו לפי שעדין מחוברים קצת לעץ, הערבה פסולה[15]
3. ראוי להחליף ערבה כשהעלים נדלדלו ונפלו כלפי מטה לגמרי^[16].
4. לכתחילה אין לקחת ערבה אפי’ שנתלשו רק מקצת מעליה ששלימה מצוה מן המובחר[17] מכל מקום רק כשנשרו רוב העלי פסולה וכשנשרו מקצת עליה כשרה[18]
   אתרוג

1. נכנסה ציפורן באתרוג עקב השימוש בו, אם לא נחסר מגוף האתרוג, כשר. אם חיסר מגוף האתרוג, או בספק בזה, תלוי בגודל הנקב, ולכן ביום הראשון רצוי לברך על אתרוג אחר, ומהיום השני ואילך ניתן לברך על אתרוג אפי’ אם חסר קצת^[19].
2. כל מראה הפוסל באתרוג דווקא שנראה בהשקפה ראשונה לעין של רוב בני אדם[20]
3. עיקר ההידור של האתרוג תלוי בחוטמו (מהיכן שמתחיל להתקצר) שהוא נראה לעינים יותר משאר המקומות. לכן בבחירת אתרוג יש להסתכל בעיקר על חלקו העליון[21]
4. כתמים המצוים באתרוג הנקראים בלא”ט מו”ל (בלטא”ל) יש להכשיר, הם נחשבים חלק ממראה האתרוג, כיוון שהרגילות לראות כך על הרבה אתרוגים.[22]
5. אתרוג נפסל כשיש בו צבע אחר, כתם אחד ברובו או שתי כתמים במקומות שונים אף שאינם ברובו ממש[23] (על חוטמו אפי’ מקום אחד פוסל), לכן יש להקפיד שלא יהיו באתרוג נקודות שחורות ניכרות ובולטות לעין.[24]
6. פיטם האתרוג- יש אתרוגים שמתחילת גידולן אין להם פיטם בולט מעל גוף האתרוג והם כשרים כך. לעומת זאת אתרוג שמתחילת ברייתו היה בו פיטם ונחסר ממנו אחרי שנקטף, תלוי במספר פרטים, מתי נקטף. לכן לכתחילה יש לקחת אתרוג שלא נחסר בכל הפיטם כל שהוא^[25] (במידה וניטל משהו יש להראות לרב מורה הוראה כיוון שיש מקומות בפיטם שכשר ויש מקומות שפסול).

[1] שו”ע סימן תר”נ סע’ א-ב אדמה”ז שם. ועיין בלשונו שכתב, שאם רוצה להוסיף על שיעורן הרשות בידו..ובלבד שיהא שדרו של לולב יוצא למעלה מהאגודה טפח כדי נענועו.

[2] שו”ע סימן תרמ”ה ס”ח אדמה”ז סע’ י”ט-כ”א. עיין משנ”ב סקל”ג שמביא השיעור של מגל, הובא בנטעי גבריאל שי”א שיותר מטפח עקום אינו מהודר.

[3] שו”ע שם ס”ט אדמה”ז סע’ כ-כא. מעיקר הדין אין הקפדה אם הם כפופים ואפילו עלה האמצעי, אלא אם רוב העלים כפופים, יש לההחמיר ובפרט ביום הראשון.

[4] שו”ע שם ס”ג בדברי הרמ”א אדמה”ז שם סי”א.

[5] אדמה”ז שם סע’ י-יא משנ”ב סקי”ח.

[6] שו”ע שם ס”ו ואדמה”ז סי”ז.

[7]  שו”ע סימן תרמ”ו ס”ג שו”ע אדמה”ז שם סע’ א-ב,בשערי תשובה הביא בשם מור וקציעה לפסול כשאין ראש עלה מגיע לעוקץ שמעליו מלשון אדמה”ז לא משמע שזה לעיכובא

[8] אופן מדידת הרוב לאדמה”ז לפי הקנים של העלים ולא הענף

[9] שו”ע אדמה”ז שם ס”ד עיין משנ”ב שם סקי”ח שמביא פלוגתא בזה

[10]  מג”א ואדמה”ז לגבי ערבה סימן תרמ”ז ס”ו

[11] גדר שיעור יבש צריך שני תנאים שנפרך בציפורן וכלה ממנו מראה הירוק, וכל זמן שלא התקיימו שני התנאים כשר, עיקר ההקפדה בהדס יבש בעלין העליונים עיין במקורות באריכות הענין שו”ע סימן תרמ”ו סע’ ו’-י’ אדמה”ז שם סע’ ח-י”א ומשנ”ב שם

[12] ע”פ שו”ע סימן תרמ”וס”ז אדמה”ז שם ס”ח משנ”ב סק”כ הכרעת הפוסקים להחמיר בכל צבע שנשתנה כמו בהלבין פניו

[13] משנ”ב סימן תרמ”ו סקל”ג ושעה”צ סקל”ו

[14] שו”ע אדמה”ז שם

[15]  מג”א ואדמה”ז סימן תרמ”ז ס”ו

[16] פסקי תשובה סימן תרמ”ז סק”ג

[17] מג”א סק”ג שו”ע אדמה”ז ס”ה

[18] שו”ע שם ס”ב ואדמה”ז ס”ה

[19] שו”ע שם סע’ ב-ג אדמה”ז שם סע’ ג-יב עיין שם שיש ריבוי דעות בענין זה בגוף המאמר כתבנו היוצא למנהג למעשה

[20] אדמה”ז סע’ כא-כב

[21]  שו”ע שם סע’ ט’ ויב’ אדמה”ז שם סכ”א

[22] שו”ע סי”ג אדמה”ז שם סכ”ג משנ”ב סק”נ שעה”צ סקנ”ו דן באם גבוה הבלא”ט מהאתרוג אדמה”ז כתב להתיר גם בגבוה

[23] עיין דברי אדמה”ז שם בדין רוב הקיפו

[24] שו”ע סימן תרמ”ח סט”ז אדמה”ז סכ”ו

[25]שו”ע שם ס”ז אדמה”ז שם סי”ז