הפרשת חלה

 הבצק

1. חיוב הפרשת חלה חל על בצק מחמשת מיני דגן. חיוב ההפרשה חל רק על בצק ממשקל של 1.200 ק”ג, ואז מפרישים ללא ברכה, וממשקל 1.660 ק”ג מפרישים בברכה.
2. כיוון שמעיקר הדין שיעור חיוב חלה נקבע על פי נפח הקמח ולא משקל הקמח, המשקל שחייב בחלה משתנה בין סוגי הקמחים.לדוגמא מקמח מלא רצוי להפריש ללא ברכה מ1.150 ק”ג מקמח שיפון 1.040 ק”ג שיבולת שועל 890 גרם.
3. למרות שקובעים את השיעור לפי נפח הקמח, לא מחשבים את תפיחתו של הבצק באפיה או קודם לאפיה.
4. בצק שנילוש רק במי פירות יש להפריש חלה ללא ברכה. גם כשלשים במי פירות מוסיפים מעט מים לבצק, כיוון שללא מים הבצק לא נטמא ואסור לשורפו אחר כך.
5. חיוב הפרשת חלה חל על בצק של בלילה עבה, שנעשה על מנת לאפותו בתנור. בצק של בלילה רכה ונעשה על מנת לבשלו או לטגנו – פטור מהפרשת חלה.
6. בצק של בלילה עבה שנעשה על מנת לבשלו או לטגנו נהגו להפריש ממנו חלה בלא ברכה.
7. בצק של בלילה רכה שנעשה על מנת לאפותו חייב בחלה , אך יש להפריש לאחר האפיה.

בצק שנועד לחלוקה

1. בצק שנעשה בבית על מנת לחלק אותו למספר אנשים בעודו בצק וקודם האפיה, פטור מחלה. לכן בתי ספר או גני ילדים או ערבי הפרשת חלה שמחלקים את הבצק למספר אנשים ובכל חלק אין שיעור חלה, הבצק לא חייב בהפרשת חלה.
2. בצק שנועד עבור אדם אחד אלא שמחלק אותו, חלק אופה עכשיו וחלק מקפיא בעודו בצק בשביל זמן אחר יש להפריש חלה, אך ללא ברכה.
3. בצק מסוג קמח אחד שמכינים ממנו ב’ סוגי מאפה שמקפידים שלא יתערבו יחד כגון חלות ועוגיות או שתי סוגי עוגות, ובכל אחד אין שיעור חלה, פטור מהפרשת חלה, ובאם רוצה יכול להפריש חלה ללא ברכה.
4. בצק של אדם אחד שנועד לחלוקה אחרי האפיה, מפריש חלה עם ברכה.

סדר הפרשת חלה

1. המפריש חלה מקמח אינה חלה, אלא יפריש אחר שכל הבצק יעשה גוש אחד, ואם לא הפריש עד שאפה הבצק יפריש אחר האפיה
2. נוהגים להפריש כזית בצק, ומברכים: “…אשר קידשנו במצוותיו וציונו להפריש חלה” ונהגו אחר הברכה להחזיק את החתיכה שהופרשה ולומר: “הרי זו חלה”
3. בזמן הזה, שאין העיסה טהורה, שורפין את החלה.
4. כיוון שאסור להנות מהחלה, יש להיזהר שלא לשרוף בתוך התנור בצורה גלויה, אלא לעטוף טוב עם נייר כסף או לשרוף על האש בלא שיגע ישירות בחצובות
5. כשאי אפשר לשרוף, עוטפים בשני כיסוים דרך כבוד ומניחים באשפה. אם מניחים באשפחה, רצוי מלכתחילה להפריש פחות מכזית

צירוף עיסות

1. לכתחילה טוב להחמיר ולהפריש חלה כשהבצק או הפת בכלי אחד ונוגעים זה בזה.
2. אמנם, בצק שהיה בו בשעת עירוב הקמח והמים משקל המצריך שיעור הפרשת חלה, ואחר כך עשה ממנו מספר לחמים, והפריש ממנו חלה כשלא היה בכלי אחד, יצא ידי חובתו, כיוון שמעיקר הדין אין חיוב בבצק כזה שבשעת הפרשת החלה יהיה הבצק או לחמים בכלי אחד וכיו”ב, אלא מספיק שהם קרובים וסמוכים זה לזה
3. בצק שלא היה בו שיעור החייב בהפרשת חלה, אם רוצים בכל זאת להפריש חלה, צריך לחבר יחד עם עוד בצק, ואם מדובר לאחר האפיה, צריך לחבר יחד עם עוד פת. במקרה עדיין בצק, צריך שכל הבצק יהיה יחד או בעיסה אחת או עיסות דבוקות אחת בשניה ממש או בקערה אחת.
4. לאחר אפיה, כשאופים קצת ואח”כ עוד קצת ורוצים לחברם יחד ולהפריש חלה, צריך שכל הפת תהיה יחד בתוך כלי אחד, באופן שאין פת יוצאת למעלה מדופן הכלי, או לכסות את הכלי עם מפה. במקרה שלא שמים בכלי אלא מניחים על השיש לא מספיק לכסות את הפת, אלא צריך בנוסף לכיסוי גם מפה מתחת לכל הפת יחד 23.
5. שני בצקים שאין בכל אחד מהם שיעור חלה ומקפיד לא לחברם יחד (מחמת טעם שונה או סוגי קמחים שונים וכיו”ב) אין מצטרפים לחיוב הפרשת חלה
6. רצוי להקפיד ולא להפריש חלה כשחלק אפוי וחלק עדין בצק
7. כל הנ”ל בדיני חלה בארץ ישראל. בנוגע להפרשת חלה בחוץ לארץ יש מספר שינוים.
8. כל האמור נכתב בקיצור נמרץ ישנם עוד פרטי הלכות בנדון. לכן בכל שאלה שאין לה התייחסות לעיל, יש  לשאול רב מורה  הוראה.