כל הפוסטים במשולחנו של הרב

על הפסוק: “קיימו וקיבלו היהודים[1]” נאמר בגמרא[2] שקיימו עתה (בימי אחשורוש) מה שקיבלו כבר בזמן מתן תורה. ידועה שאלתו של הרבי הקודם ע”ה במאמרו “וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות”[3]: היתכן שעל מתן תורה נאמר שהם רק החלו לעשות, כשעם

את המנורה בבית המקדש הדליק אהרון הכהן הגדול. הרבי מדייק כי לא במקרה נבחר דווקא אהרון להדליק את המנורה. על אהרון הכהן נאמר: “אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה”, אהרן לא המתין עד שאנשים יבואו אליו, אלא

בסעודת הלילה הראשון של ראש השנה נוהגים לאכול מ”סימני החג” –מאכלים המרמזים על  ברכות שונות לקראת השנה החדשה. אחד הסימנים הוא ראש של דג – “שנהיה לראש ולא לזנב”. נשאלת השאלה איך אפשר שכולם יהיו ראשים? ידוע המובא בגמרא שאליהו

ביו”ד בשבט תשי”א, שנה בדיוק לאחר הסתלקותו של הרבי הקודם, כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ, אמר הרבי נשיא דורנו את מאמר קבלת הנשיאות המבוסס על המאמר “באתי לגני”.  במאמר זה אנו מוצאים את תמצית סדר הנהגת הדור כפי שהתחיל בו הרבי. אחד

חודש אלול הוא זמן מיוחד שבו מתגלות י”ג מידות הרחמים. האדמו”ר הזקן שואל במאמרו המפורסם “אני לדודי” בספר “ליקוטי תורה”: מדוע ימים זכאים אלו הם ימי חול ולא נקבעו לימים טובים כמו ראש השנה ויום הכיפורים? האדה”ז עונה באמצעות משל

בברכות קריאת שמע אנו אומרים בכל יום: “ובנו בחרת .. וקרבתנו מלכנו”, וע”ז נכתב בשו”ע אדמו”ר הזקן (סימן ס’ סעיף ד’): “שכשיאמר ובנו בחרת יזכור מתן תורה, וקרבתנו להר סיני”. לכאורה מה ההבדל בין מתן תורה למעמד הר סיני? מובא